הקהילה היהודית ההונגרית, שמספרה מוערך בכ – 75,000 ל – 100,000 איש, היא הגדולה ביותר במזרח מרכז אירופה. רוב יהודי הונגריה חיים כיום בבירה, בודפשט, שבה יש כ-20 בתי כנסת פעילים ושפע של מוסדות יהודיים אחרים, מוסדות דתיים ותרבותיים כאחד. ישנן גם מספר קהילות יהודיות קטנות יותר בערים הפרובינציאליות, כמו דברצן (Debrecen), מישקולץ (Miskolc) וסגד (Szeged) ועם חיי דת ותרבות פעילים. למרות תקריות אנטישמיות מזדמנות ומפלגה ניאו-נאצית (Jobbik), יהודי הונגריה יכולים לחוש בחופשיות ובביטחון לבטא את המורשת היהודית ואת חיי הדת שלהם. הגוף המייצג את יהדות הונגריה הוא הפדרציה של הקהילות היהודיות ההונגריות (Mazsihisz), שלוחה של הקונגרס היהודי העולמי.
קצת היסטוריה על הקהילה
היהודים הראשונים שחיו בשטח הונגרי, כפי שהוא היום, היו תושבי המחוז הרומי פאנוניה (Pannonia) שהתיישבו בו במאה השנייה. שלושה לגיונות נשלחו ליהודה מפאנוניה כדי לנצח את המרד היהודי (132-135) בראשותו של בר כוכבא. הכוחות המנצחים העבירו עבדים יהודים לאקווניקום (כיום החלק הצפון מערבי של בודפשט) ולסוואריה (Szombathely). מלבד העבדים, מניחים שגם סוחרים יהודים מרומא הגיעו לפאנוניה. מסמכים כתובים מתקופת הקמת המדינה ההונגרית מוכיחים את קיומן של קהילות יהודיות. ב – 1251 פרסם בלה הרביעי את האמנה היהודית, שאושרה מאוחר יותר על ידי כל מלכי ימי הביניים של הונגריה. למרות ההגנה המלכותית לה זכו יהודי הונגריה, הם היו נתונים לצווים עוינים רבים של הכנסייה והאוצולה. בשנת 1349, יהודים גורשו מהונגריה כתוצאה מהמוות השחור, אך הצליחו לחזור אליה ב – 1364.
מספר גדול של יהודים עברו לערים ההונגריות הגדלות במאה ה-15. הקהילות ההיסטוריות הראשונות שם נוצרו באותה תקופה בבודה (Buda), באסטרגום (Esztergom), בסופרון (Sopron), בטאטה (Tata) ובאובודה (Obuda). לאחר סיפור הונגריה על ידי התורכים העות'מאנים ב – 1541, יכלו היהודים באותה מדינה לקיים את דתם והשתתפו באופן פעיל במסחר. עם זרם הגירה יהודית של ספרדים מאסיה הקטנה, הפכה בודה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות באימפריה העות'מאנית. יהודים התיישבו גם בעיר קצ'קמט (Kecskemet) שבמרכז הונגריה.
לאחר שהונגריה הפכה לחלק מהאימפריה ההבסבורגית בסוף המאה ה-17, היו נתונים היהודית לרדיפות אנטישמיות ונאסר עליהם לחיות בערים הגדולות. ולמרות זאת, היתה נהירה של יהודים מפולים ומורביה, ואוכלוסיית יהודי הונגריה גדלה מ – 11,600 איש בשנת 1735 ל – 20,000 איש בשנת 1769. שלטונו של יוסף השני כקיסר רומא הקדושה (1740-1790) וכשליט מחוזות הבסבורג (1780-1790) הביא ששיפור דרמטי בתנאיהם של יהודי הונגריה, תחת הוצאת צו הסובלנות שלו על ידי הקיסר בשנת 1782, שסיפק חופש דת גדול יותר ליהודים ולבני דתות מיעוטים אחרות. עד 1787 גדולה האוכלוסייה היהודית של הונגריה לסביבות 81,000 איש.
המאה ה-19 היתה תקופה של התבוללות ואמנציפציה עבור רבים מיהודי הונגריה שקיבלו זכויות אזרח מוגברות. מספר קטן של משפחות עירוניות עשירות היו הנציגים העיקריים של יהדות הונגריה באותה התקופה. אולם, משנות השלושים של המאה ה-19 החלו יהודי מזרח אירופה העניים יותר לעבור לפנים המדינה בכמות גדולה יותר. יהודי הונגריה השתתפו במהפכה של 1848-49 ומעמדים החברתי והכלכלי עלה. בשנת 1867 יהודי הונגריה זכו לשחרור מלא וקיבלו את אותן הזכויות הפוליטיות והאזרחיות כמו בני ארצם הנוצרים. באותה תקופה, יהודים היו פעילים בחיי המסחר, הפיננסים והתרבות ההונגרים. מבחינה דתית, באותה התקופה נולדה היהדות הרפורמית בהונגריה, כאשר הונגרית שימשה כשפה העיקרית לשירותי דת בבתי הכנסת הרפורמים.
האווירה הליברלית של סוף המאה ה-19 הביאה להתבוללות ובתחילת המאה יהודים רבים בחרו בבני זוג הונגריים או גרמנים או הטבילו את ילדיהם כנוצרים. באותה תקופה תרמו היהודים תרומות עצומות לפיתוח התרבות, המדע והתעשייה ההונגרית ומילאו תפקיד יוצא דופן במיוחד בספורט ההונגרי (זכו במדליות אולימפיות רבות). לאחר תבוסתה והתפרקותה של האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, מצאה את עצמה יהדות הונגריה חיה לפתע בגבולות צ'כוסלובקיה, רומניה או יוגוסלביה. ב-1919, כאשר קרסה הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים, פרצה תקופה של "טרור לבן" במהלכה נרצחו כ – 3,000 יהודים. בשנות ה-20 המצב נעשה יציב יותר, אך עד סוף שנות ה-30 נחקק החוק הראשון מתוך שורה של חוקים אנטישמיים, שהגבילו את פעילותם של היהודים.
תקופת השואה
לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית והמשטר הסוציאליסטי-קומוניסטי הקצר של 1919 בהונגריה, הובלה המדינה במשך 24 שנים על ידי ממשלה אוטוריטרית שמרנית בפיקודו של אדמירל מיקלוש הורטי. הורטי ראה את עצמו אנטישמי וטען כי "זה בלתי נסבל שכל מפעל, בנק, עסק, תיאטרון וכדומה צריכים להיות בידיים יהודיות". ובכל זאת, יהדות הונגריה חיה בביטחון יחסי במהלך שנות ה-20 וברוב שנות ה-30. בין השנים 1938 ל-1941 גדלה אוכלוסיית היהודים בהונגריה לכ-825,000 איש, כולל כ-100,000 מומרים לנצרות כתוצאה מהסיפוח של הונגריה, בתמיכה גרמנית ואיטלקית. בין השנים האלו חוקק משטר הורטי גם חוקים גזעיים בהשראת ועל פי חוקי נירנברג של גרמניה שביטלו את המעמד המשוחרר לו זכתה יהדות הונגריה מאז 1867.
בתחילת מלחמת העולם השנייה נאסר על יהודים לשרת בצבא ההונגרי, אך יהודים גברים גויסו לגדודי עבודת כפייה, שם הם היו נתונים ליחס ולתנאים כה קשים עד כדי, לפי ההערכות, 27,000 מתו לפני כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרץ 1944. בשנת 1941 גירשה ממשלת הונגריה 20,000 יהודים שאינם הונגרים לאוקראינה הכבושה על ידי הגרמנים, שם הם נורו על ידי חיילי ה – SS. בשנה שלאחר מכן רצו חיילים הונגרים כ-3,000 יהודים וסרבים בעיר נובי סאד. עם זאת, משטר הורטי סירב למסור את יהודי הונגריה לידי הנאצים עד מרץ 1944 כאשר גרמניה השתלטה על הונגריה.
באפריל 1944, כ-500,000 היהודים שחיו מחוץ לבודפשט נאלצו לגור בערים ייעודיות. ואז, תוך פחות מחודשיים, החל מאמצע מאי 1944, כ – 440,000 יהודים גורשו מהונגריה לאושוויץ-בירקנאו בלמעלה מ-145 רכבות במה שהיה המבצע האפקטיבי ביותר של השואה. רובם המכריע של היהודים הללו, כ-320,000, נרצחו מים עם הגעתם למחנה המוות. בבודפשט, בינתיים, האוכלוסייה היהודית הובאה לתוך גטו והוטלה עליה אימה על ידי כנופיות צלב החץ הגרמני, שרצו גברים, נשים וילדים יהודים ללא הבחנה. יהודי בודפשט רבים נלקחו לגרמניה בצעדות מוות, שבהן נספו רבים מהם.
בסוף האביב ובתחילת הקיץ של 1944, גילאל (או, הלל) סטרץ', ראש המדור השוודי של הקונגרס היהודי העולמי, הגה ומימן תכנית לבצע משימת הצלה. בתמיכת ממשלת שוודיה ומועצת פליטי המלחמה בארה"ב, גויס ראול ולנברג לנסוע לבודפשט, שם סיפק תעודות הגנה ומסמכים מזויפים שהצילו את חייהם של אלפי יהודים. פעולות חילוץ דומות בוצעו בבודפשט על ידי הדיפלומט השוויצרי קרל לוץ וג'ורג'יו פרלסקה האיטלקטי שהתחזה לדיפלומט ספרדי. רק כ-255,000, פחות משליש מהיהודים שחיו בהונגריה במרץ 1944, שרדו את השואה.
אתרים בעלי זיקה יהודית, המספרים את סיפורה של הקהילה
הנעליים שעל גדת הדנובה
זוהי אולי אחת האנדרטאות היותר מצמררות בהקשר השואה, ונקודת עצירה בעיר שהיא בגדר חובה. בעוד שהקהילה היהודית של בודפשט הצליחה לברוח מאותם גירושים המוניים מהכפרים ההונגריים השונים, היא לא היתה בטוחה מפני פשיטות מפלגת צלב החץ ההונגרית. 60 זוגות הנעליים מברזל יצוק שהוצבו על שפת גדת הדנובה הם זכר ליהודי בודפשט שנהרגו שם. הרוצחים הורו לקורבנות לחלוץ את נעליהם, כדי לשמור עליהם, לפני שהם ירו בהם, בעוד כשגופותיהם נופלות לנהר ונסחפות. באנדרטה יש נעליים בכל הגדלים, כולל נעלי ילדים, המעוררות לעיתים סערת רגשות.
המרכז להנצחת השואה (Holocausat Memorial Center)
המרכז, שפתוח למבקרים לאורך כל השבוע, למעט בימי שני, מהשעה 10:00 בבוקר ועד 18:00, מספר את סיפורה של הקהילה היהודית בעיר בתקופת השואה במסגרת תערוכה אינפורמטיבית ומרגשת, כולל סרטוני חדשות, תמונות וחפצים. כל אלה, מאפשרים למבקרים לעקוב אחר שלילת הזכויות ההדרגתית של יהודי הונגריה והזוועות שעברו. במקום יש גם את בית הכנסת השני בגודלו בבודפשט, שהוא אטרקציה בפני עצמה, גן זיכרון עם חומת קורבנות ומגדל המפרט את כל הקהילות שבהן חדלו יהודים להתקיים כתוצאה מהגירושים.
עץ עמנואל (Emanuel Tree)
ממוקמת מאחורי בית הכנסת ברחוב דוהאני (Dohany), אנדרטת הערבה הבוכייה כוללת את שמותיהם של 30,000 קורבנות השואה ההונגרים, הכתובים בעלי המתכת של העץ. לוחות האבן שלפניו מופשטים באופן סמלי מתוכנם. השחקן האמריקאי טוני קרטיס, שאביו, עמנואל שוורץ, היה יהודי הונגרי, היה זה שתרם את הכספים להקמת אנדרטה זו.
אנדרטת השואה בפקולטה לאמנות של אוניברסיטת Eotvos Lorand
אנדרטת זיכרון זו, שנפתחה לקהל בשנת 2014, מורכבת מפס ברונזה צר לאורך קירות הלבנים של אוניברסיטת Eotvos Lorand. הלוח מפרט את שמותיהם של התלמידים והמורים שמתו בתקופת השואה.
שרידי חומת הגטו ברחוב Kiraly 15
בנובמבר 1944, רוב יהודי בודפשט הוכנסו לגטו, שכלל את רחוב Kiraly של היום, והרחובות דוהאני ורומבך. בגטו מתו כמה אלפי בני אדם לפני שהצבט הסובייטי שחרר את הגטו בינואר 1945 (חלק מהקורבנות קבורים בגן בית הכנסת ברחוב דוהאני). חלק קטן מחומת הגטו עדיין עומד במקומו ומשמש תזכורת לתקופה אכזרית ורחוקה. הקיר נמצא בתוך חצר של בניין דירות פרטי, אבל יש חור בדלת הכניסה, כך שאפשר להציץ או להמתין עד שייכנס או ייצא דייר ויפתח את הדלת.
אנדרטת קרל לוץ (Carl Lutz Memorial)
קרל לוץ, דיפלומט שוויצרי, הציל כ-60,000 יהודים הונגרים במהלך השואה. כסגן קונסול בשגרירות שוויץ בבודפשט, הוא הנפיק מסמכי מגן והציב יותר מ-70 מבנים תחת סמכות שיפוט זרה כדי להרחיק את הנאצים, כולל בית הזכוכית המפורסם. אנדרטת הברוזנה המכבדת את לוץ מציגה מלאך יורד מן השמיים לעזור לקורבן שנפל. "מי שמציל חיים, כאילו הציל עולם ומלואו" נכתב בכיתוב.
רחוב ראול ולנברג ולוח זיכרון (Raoul Wallenberg St)
כמו קרל לוץ, גם ראול ולנברג היה דיפלומט שהתפרסם בפעילות ההירואית שלו בהצלת אלפי יהודי בודפשט במהלך השואה ב-1944. ולנברג, שליח מעיר ונמרץ משוודיה, היה חסר פחד בהתמודדות עם הנאצים הגרמנים וההונגרים, גם תוך כדי סיכון חייו. למרבה הצער הוא מת מאוחר יותר בכלא הסובייטי. יש גם פסל זיכרון של ולנברג שנמצא קצת מחוץ למרכז העיר בבודה.
חומת הזיכרון לגטו (Ghetto Memorial Wall)
אנדרטה זו ברחוב דוהאני נמצאת בסמוך למקום שבו עמדה חומת הגטו. מפה שנחצבה בבטון מציגה את קווי המתאר של הגטו היהודי ויש פתחים קטנים המתארים סצנות היסטוריות מהשכונה. על לוחות פלדה מופיעים פסוקים דתיים וסיכום החיים היהודיים בבודפשט, בעבר ובהווה.
Stolpersteine – לוחות פליז
כמו בכמה ערים אחרות באירופה, אלפי לוחות פליז כאלו מרצפות מקומות שונים בעיר, כשעליהם שמות קורבנות השואה, תאריך לידתם, שנת הגירוש וסיבת המוות שלהם. בהיותם מוטבעים ישירות בתוך המדרכה, מחוץ לבניינים שבהם התגוררו הקורבנות פעם, מהווים הלוחות זיכרון לתקופות קשות והם מאד מורגשים.
אנדרטה לקורבנות היהודים שנספו במהלך עבודות הכפייה שאליהם נשלחו (Memorial for Jewish Victims of forced labor service)
קירות האבן באנדרטה המרהיבה הזו מתארים את גורלם, מילולית וסמלית, של אלפי הגברים היהודים ההונגרים שנלקחו לעבודות כפייה במהלך מלחמת העולם השנייה מכיוון שלא הורשו להילחם בצבא ההונגרי הסדיר. רובם נידונו לעבודה פיזית אכזרית או נשלחו לקו החזית ללא לבוש וציוד מתאימים. האנדרטה ניצבת מחוץ למה שהיה בעבר בית הספר היהודי לחירשים וכיום הוא ביתה של מכללת מקדניאל, שבסיסה הוא בארה"ב.
שאלות ותשובות על אתרי הזיכרון, ההנצחה והמורשת של הקהילה היהודית
סיור חשוב ומלמד זה מתאים לכל מי שרוצה ללמוד מקרוב על ההיסטוריה היהודית בעבר הרחוק והקרוב יותר ולבקר באתרים בעלי חשיבות רבה מאד, המשמשים בחלקם זיכרון לתקופות קשות, במהלכן נפלו יהודים רבים, חברי הקהילה בבודפשט.
הסיור עובר בבית הכנסת ברחוב דוהאני, השני בגודלו באירופה, בסמוך לעץ החיים ובית העלמין היהודי, ברחובותיו של הגטו לשעבר וגם בכיכר החירות היכן שנמצאות אנדרטאות שונות.
