ההיסטוריה של היהודים בהונגריה מתחילה עוד בתקופת ממלכת הונגריה, כאשר כמה תיעודים אפילו מראים שהיא התחילה עוד בתקופת הכיבוש ההונגרי של אגן הקרפטים בשנת 895 לספירה. מקורות כתובים מראים כי קהילות יהודיות חיו בתקופת ימי הביניים בממלכה ההונגריה ואף מניחים שמספר חלקים מהשפטים ההונגרים ההטרוגניים עסקו ביהדות. פקידים יהודים שירתו את המלך בתחילת המאה ה-13, כאשר ניתן גם לראות כי מהמחצית השנייה של מאה זו החלה לרדת הסובלנות הדתית הכללית ומדיניותה של הונגריה הפכה דומה לאופן שבו התייחסו לאוכלוסייה היהודית במערב אירופה.

יהודי הונגריה השתלבו היטב בחברה ההונגרית עד מלחמת העולם הראשונה. עד תחילת המאה ה-20, הקהילה גדלה והיוותה 5 אחוזים מכלל אוכלוסיית הונגריה ו-23 אחוזים מאוכלוסיית הבירה, בודפשט. היהודים התבלטו במדע, באמנויות ובעסקים. עד 1941, למעלה מ-17 אחוזים מיהודי בודפשט המירו את דתם והפכו לחלק מהכנסייה הקתולית.

המדיניות האנטי-יהודית הפכה למדיניות של דיכוי עוד יותר בתקופה שבין המלחמות, כאשר מנהיגי הונגריה, שנותרו מחויבים להחזיר את השטחים שאבדו בהסכם השלום משנת 1920, בחרו ליישר קו עם ממשלות גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית. החל משנת 1938, הונגריה, תחת מיקלוש הורטי, העבירה סדרה של צעדים אנטי-יהודיים כדוגמת חוקי נירנברג של גרמניה. לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה ב-19 במרץ 1944, גורשו יהודים מהפרובינציות למחנה הריכוז אושוויץ, בין מאי ליולי באותה השנה נשלחו מהונגריה 437,000 יהודים, רובם נרצחו בגז עם הגעתם.

בנתוני מפקד האוכלוסין של הונגריה בשנת 2011 היו כמעט 11,000 איש שהזדהו כיהודים דתיים, מתוכם 96 אחוזים הצהירו על עצמם כהונגרים. ההערכות נכון להיום הן כי גודלה של האוכלוסייה היהודית בכל הונגריה הוא מעל ל-130,000 איש, כאשר מרביתם נמצאים בבודפשט עצמה. יש בתי כנסת פעילים רבים ברחבי הונגריה, ביניהם בית הכנסת ברחוב דוהאני, בית הכנסת הגדול באירופה והשני בגודלו בעולם.