את גשר ארפאד חשבו לבנות עוד מאז שהותקן גשר אליזבת' הישן, בשנת 1903, אולם הדבר התעכב ויצא אל הפועל רק בשנת 1939. על תכניות הגשר היה אחראי יאנוס קוסלקה, כאשר התכנון היה כי 103 המטרים בצד בודה יסווגו כגשרי הלוחות הארוכים ביותר בעולם. בנייתו של הגשר הופסקה בשנת 1943 בעקבות מלחמת העולם השנייה והחזרה לעבודה היתה כחמש שנים לאחר מכן, בשנת 1948. באותה התקופה החל מאמץ רב מאד לחזור ולהפעיל כמה שיותר גשרים בבודפשט ועם צריכה של כמה שפחות חומר גלם, מה שנקרא באותה התקופה "קרב הגשרים". מסיבה זו צומצם אורכו של דק הגשר מ-27.6 מטרים ל-13 מטרים בלבד. בשנת 1950 נחנך גשר ארפאד בסופו של דבר, אך נבחר לו השם סטלין על ידי הממשלה הסוציאליסטית. שמונה שנים לאחר מכן הוחזר שמו המקורי של הגשר לארפאד וכך נשאר עד עצם היום הזה.

עד לשנת 1955, שימשו פסי הרכבת שהיו על הגשר גם להובלת סחורות. לאור תיקונים מקיפים בשנת 1969, הוחלף הריצוף בשל תנועה מוגזמת. סיפונו הצר של הגשר לא יכול היה לעמוד בכמות הרכבים שעברו עליו, מה שהצריך את הרחבתו של הכביש שבו לכביש תלת מסלולי, בין השנים 1981 ועד 1984. באותן השנים עבר גם קו החשמלית שדרוג רציני. עם יותר מ – 150,000 רכבים שעוברים על הכביש מדי יום, נחשב גשר ארפאד לגשר הצפוף והפקוק ביותר בעיר. אורכו הכולל של הגשר מגיע לכ-928 מטרים ורוחבו 35.4 מטרים. יש בו שישה צירי תנועה ושני קווי חשמלית באמצע. בנוסף, על הגשר גם מדרכה להולכי רגל בכל צד ושביל אופניים ייעודי בכל צד.

הגשר מחבר בין שני צידי העיר, כאשר בצד של פשט נמצאת תחנת הרכבת התחתית של קו M3, המאפשר חציית הגשר באמצעות קו החשמלית 1 או בעזרת אוטובוס שמספרו 106. גם קו האוטובוס 26 יוצא לכיוון האי מרגרט. זהו קו חשוב מאד למבקרים רבים, המעוניינים להגיע אל האי בנוחות ובקלות, וזאת תודות לגשר המחברים בין שני הצדדים. מכיוון שהאי מרגרט סגור לתנועת כלי רכב, מומלץ לכם לנצל את התחבורה הציבורית של בודפשט, מה שיקל עליכם משמעותית על ההגעה ויאפשר לכם התניידות נוחה יותר.